Eilon is

By: Eilon | April 13, 2019

נוירופתיה של סיבי העצב הדקים (SFN) מתאפיינת בפגיעה של שלוחות עצב קטנות המעצבבות את העור, איברים פנימיים, כלי דם, בלוטות זיעה ועוד.
התסמינים שלה יכולים להתבטא בצורה מגוונת וכוללים: כאב עצבי, שינויים בתחושה, אלודיניה, עור רגיש, רגליים חסרות מנוחה (restless leg syndrome), בעיות בהטלת שתן, תחושת שריפה בכפות הרגליים, רגישות למגע סדין, התכווצויות שרירים, שינויים בהזעה ובעיות אוטונומיות כגון: שלשול, עצירות, יובש בעיניים, יובש בפה, סחרחורת בעמידה, פלפיטציות, גלי חום.

רבים מהמתמודדים עם תסמונות אהלרס-דנלוס סובלים מכאב עצבי (נוירופתי) ותסמינים אוטונומיים.

במחקר קטן אשר פורסם ב2016 בביטאון האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, בדקו החוקרים האם ישנה מעורבות נוירופתית של סיבי העצב הדקים באנשים עם תסמונת גמישות יתר ותסמונות אהלרס-דנלוס מהסוגים הנפוצים (hEDS, cE...

By: Eilon | June 07, 2018

הקשר בין תסמונות אהלרס-דנלוס (EDS) לספקטרום האוטיסטי (ASD) לא הוכח סיבתית.

לכן ברצוני להביע את דעתי האישית בנושא, וגם לערוך מעין סקירת ספרות שתציג את הקשר הקיים, הסטטיסטי, ולתאר את חפיפת התסמינים.


בשנות ה80 וה90 של המאה הקודמת תוארו כמה מקרים של אנשים עם מחלת רקמת חיבור שהציגו גמישות יתר מפרקית ומאפיינים המתאימים לאבחנות של ספקטרום אוטיסטי בשילוב עם תסמונת אהלרס-דנלוס.

בשנים האחרונות הגיעו עדויות נוספות (נער בן 17, נער בן 15) המצביעות על קשר אפשרי.

במאמר שהתפרסם ב2015 על ידי מרקו קסטורי ושותפיו, סוקרים החוקרים את ההתבטאויות הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות הנפוצות בתסמונת אהלרס-דנלוס מסוג גמישות יתר ומציינים גם אוטיזם.


העדויות המצטברות היו פרטניות בלבד, עד שבשנת 2016 התפרסם מחקר גדול הנערך בשוודיה,

שבדק הימצאות אבחנות פסיכיאטריות ופסיכולוגיות מק...

By: Eilon | April 25, 2018

תרגום חלקי למאמרו של פרופסור המונט, רופא המטפל במאות חוליי אהלרס-דנלוס.
המאמר מתאר את חוסר האבחון וההכרה בתסמונות אהלרס-דנלוס וההשפעה של כך על הסובלים.

" למרות השכיחות הגבוהה, רופאים עדיין לא שמים לב לתסמונת אהלרס-דנלוס.

רובם משייכים את הסינדרום לתחום ההתמחות שלהם
, לדוגמא, ראומטולוגיה (פיברומיאלגיה, ספונדילוארתריתיס, ארתרוזיס), נוירולוגיה (טרשת נפוצה), מחלות נשימה (אסטמה),
ובמיוחד פסיכיאטריה (דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, למרות שישנו קשר בין אהלרס-דנלוס לאוטיזם).”
...
"העיכוב באבחון מקרי אהלרס-דנלוס הוא בממוצע 21 שנים (Hamonet et al., 2012).
היעדר האבחנה היא שורש לתהליך רפואי כאוטי עם השפעה כבדה על החולים ומשפחותיהם, הכוללים ריצה ממומחה למומחה, אתגור מתמיד של כנות המטופל מרופאים שלא מצאו רמזים חשובים מהדמיה רפואית או ביולוגית למרות הסימפט...