נוירופתיה של סיבי העצב הדקים (SFN) מתאפיינת בפגיעה של שלוחות עצב קטנות המעצבבות את העור, איברים פנימיים, כלי דם, בלוטות זיעה ועוד.
התסמינים שלה יכולים להתבטא בצורה מגוונת וכוללים: כאב עצבי, שינויים בתחושה, אלודיניה, עור רגיש, רגליים חסרות מנוחה (restless leg syndrome), בעיות בהטלת שתן, תחושת שריפה בכפות הרגליים, רגישות למגע סדין, התכווצויות שרירים, שינויים בהזעה ובעיות אוטונומיות כגון: שלשול, עצירות, יובש בעיניים, יובש בפה, סחרחורת בעמידה, פלפיטציות, גלי חום.

רבים מהמתמודדים עם תסמונות אהלרס-דנלוס סובלים מכאב עצבי (נוירופתי) ותסמינים אוטונומיים.

במחקר קטן אשר פורסם ב2016 בביטאון האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, בדקו החוקרים האם ישנה מעורבות נוירופתית של סיבי העצב הדקים באנשים עם תסמונת גמישות יתר ותסמונות אהלרס-דנלוס מהסוגים הנפוצים (hEDS, cEDS, vEDS).
נמצא שמתוך 20 חולות (גבר אחד), פרט לנבדקת אחת כולן הציגו תסמיני כאב עצבי ברמה בינונית עד חמורה, ו-7 תסמינים או יותר המעידים על נוירופתיה של סיבי העצב הדקים.
עור רגיש ו"רגליים חסרות מנוחה" היו התלונות השכיחות ביותר (ב93% מהנבדקות), ולאחר מכן תסמינים אוטונומיים כגון: עיניים יבשות, פה יבש, פלפיטציות, ובעיות במערכת העיכול (ב83% מהנבדקות).

תוצאות מבחני הולכה של העצב הסוראלי (Sural NCS) היו תקינות בכל הנבדקות.

בביופסיה של העור, בכל הנבדקות נצפתה ירידה משמעותית בצפיפות סיבי העצב המעצבבים את האפידרמיס (IENFD), התואמת לאבחנת נוירופתיה של סיבי העצב הדקים.

מסקנות:
נוירופתיה של סיבי העצב הדקים היא מאפיין נפוץ במבוגרים עם תסמונות אהלרס-דנלוס.

ביופסיה של העור יכולה להיחשב לכלי אבחוני נוסף לבירור תופעות של כאב במטופלים אלו.

למאמר המלא באנגלית: